Rosh Hashanah 20

Kapitel 20

א אינו דין שיום אחד עולה בתחלתה

1 wobei am Ende ein Tag [als volles Jahr] angerechnet wird, am Anfang ein Tag [als volles Jahr] angerechnet werden!? –

ב ואלא מאי ר"א שלשים ושלשים בעי דתנן אין נוטעין ואין מבריכין ואין מרכיבין ערב שביעית פחות מל' יום לפני ר"ה ואם נטע והבריך והרכיב יעקור (דברי ר' אליעזר) ר"י אומר כל הרכבה שאינה קולטת בג' ימים שוב אינה קולטת רבי יוסי ור"ש אומרים שתי שבתות

2 Wenn etwa nach R. Elea͑zar, so sind ja zweimal dreißig [Tage] erforderlich!? Es wird nämlich gelehrt: Weniger als dreißig Tage vor dem Neujahrsfeste darf man im Vorsiebentjahre nicht mehr pflanzen, nicht senken und nicht pfropfen; hat man gepflanzt, gesenkt oder gepfropft, so reiße man es aus – so R. Elea͑zar. R. Jehuda sagt, was drei Tage nach dem Pfropfen nicht mehr keimt, keime nicht mehr; R. Jose und R. Šimo͑n sagen, zwei Wochen.

ג ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לדברי האומר ל' צריך ל' ושלשים לדברי האומר שלשה צריך שלשה ושלשים לדברי האומר ב' שבתות צריך שתי שבתות ושלשים יום וא"נ כר' יהודה ס"ל ג' ושלשים בעי

3 Hierzu sagte R. Naḥman im Namen des Rabba b. Abuha: Nach dem, der dreißig [Tage] sagt, sind dreißig und dreißig erforderlich; nach dem, der drei [Tage] sagt, sind drei und dreißig erforderlich, und nach dem, der zwei Wochen sagt, sind zwei Wochen und dreißig [Tage] erforderlich. Und wenn sie die Ansicht R. Jehudas vertritt, sind ja dreiunddreißig [Tage] erforderlich!? –

ד אלא לעולם ר"מ וכי קאמר ל' לקליטה

4 Tatsächlich nach R. Meír, jedoch sind unter ‘dreißig Tage’, von denen er spricht, die des Keimens zu verstehen. –

ה אי הכי ל"א בעי קא סבר יום ל' עולה לכאן ולכאן

5 Demnach sollten ja einunddreißig erforderlich sein!? – Er ist der Ansicht, der dreißigste Tag werde nach unten und nach oben gerechnet.

ו א"ר יוחנן ושניהן מקרא אחד דרשו (בראשית ח, יג) ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש ר"מ סבר מדאכתי יום אחד הוא דעייל בשנה וקא קרי לה שנה שמע מינה יום אחד בשנה חשוב שנה

6 R. Johanan sprach: Beide folgerten es aus einem Schriftverse: <i>Und im ersten und sechshundertsten Jahre, am ersten Tage des ersten Monats</i>. R. Meír sagt, da es der erste Tag im Jahre war, und er ihn ‘Jahr’ nennt, so ist zu entnehmen, daß ein Tag des Jahres als Jahr gelte. –

ז ואידך אי כתיב בשש מאות ואחת שנה כדקאמרת השתא דכתיב באחת ושש מאות שנה שנה אשש מאות קאי ומאי אחת אתחלתא דאחת קאמר

7 Und der Andere!? – Würde es geheißen haben: ‘im sechshundertsten Jahre’, so würdest du recht haben, da es aber heißt: ‘im ersten und sechshundertsten Jahre’, so bezieht sich das ‘Jahr’ auf ‘sechshundert’, und unter ‘ersten’ ist der Anfang des ersten Jahres zu verstehen. –

ח ור"א מ"ט דכתיב בראשון באחד לחדש מדאכתי יום אחד הוא דעייל בחדש וקא קרי ליה חדש ש"מ יום אחד בחדש חשוב חדש ומדיום אחד בחדש חשוב חדש ל' יום בשנה חשובין שנה וחדש למנוייו ושנה למנוייה

8 Was ist der Grund R. Elea͑zars? – Es heißt: <i>am ersten Tage des ersten Monats</i>; da es der erste Tag im Monate war, und er ihn ‘Monat’ nennt, so ist zu entnehmen, daß ein Tag des Monats als Monat gelte, und wenn ein Tag des Monats als Monat gilt, so gelten auch dreißig Tage des Jahres als Jahr. Der Monat, wonach er gezählt wird, und das Jahr, wonach es gezählt wird.

ט (מכלל דתרוייהו סבירא להו בניסן נברא העולם)

9 Beide stimmen somit überein, daß die Welt im Nisan erschaffen worden sei.

י תניא רבי אליעזר אומר בתשרי נברא העולם בתשרי נולדו אבות בתשרי מתו אבות בפסח נולד יצחק בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין

10 Es wird gelehrt: R. Elie͑zer sagte: Im Tišri ist die Welt erschaffen worden, im Tišri wurden die Erzväter geboren und im Tišri starben sie. Am Pesaḥ wurde Jiçḥaq geboren, am Neujahrsfeste wurden Sara, Rahel und Ḥanna bedacht, am Neujahrsfeste verließ Joseph das Gefängnis,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel